<h1>ראב"ן סימן תמ"א</h1>
<h2>דף ג:</h2>
שהיה ר' מאיר אומר את שדרכו לימנות מקדש וכו', ואיתמר עלה ריש לקיש אמר כל שדרכו לימנות שנינו כדברי ר' מאיר שמקדש וביצה בטילה שדרכה להימנות אחת אחת, ור' יוחנן אמר את שדרכו לימנות שנינו כדברי ר' מאיר שמקדש ואין בטילין והן אלו השנויין במשנה והן עשרה דברים ולא יותר דהכי אשכחנן במסכת ערלה. ירושלמי ר' יוחנן ור"ל חד אמר י' דברים מקדשין כר' מאיר וחד אמר דברי ר' מאיר ו' דברים מקדשין, אלמא אליבא דר"מ פליגי. ופירוש העשרה השנויין במשנה כולהו א) בגד שצבעו בקליפי ערלה ונתערבה באחרות כולן ידלקו דברי ר' מאיר וחכמים אומרים יעלו באחד ומאתיים. ב) האורג מלא הסיט הצבוע בקליפי ערלה וארגו בבגד ונתערב ואין ידוע מקומו ר"מ אומר ידלק כל הבגד וחכ"א יעלו באחד ומאתיים. ג) חבילי תלתן של כלאי הכרם ונתערב באחרים רמ"א כולן ידלקו וחכ"א יעלו באחד ומאתיים. באלו השלושה חלקו והודו לו חכמים על השאר ועל זה שנינו שהיה רמ"א את שדרכו לימנות מקדש וחכ"א אינו מקדש אלא ששה דברים ור"ע מוסיף שביעית הרי עשרה ואלו הן אגוזי פרך וכו' פירוש מפני שהן גדילין ואין נמנין אלא אחד אחד פר"ח.
